מאת: תמר כהן-שקד >>

 

"אבודה, ככה הרגשתי", אומרת לי יזמית ההייטק טלי הלפרין. בת 40, אמא לחמישה ומייסדת הסטארט-אפ 'אמא בקליק'.

 

"אני אשה בוגרת, ראתה דברים בחיים ואפילו הצליחה לא רע עד היום, ופתאום – בום! מישהי מצליחה להשאיר אותי ללא מילים, חסרת אונים, בלי שיש לי מושג מה לעשות. והמישהי הזו בת שנתיים!"

 

​

ילדים מעצבנים  

"תמיד היה לי ברור שאני אהיה אמא טובה, מעצימה, מטפחת, אומרת את המילה הנכונה במקום הנכון", כך טלי. "מהר מאוד הבנתי שאין לי מושג איך עושים את זה".

 

אני פוגשת את טלי בבית קפה, בשולחן הקבוע שלנו. גילוי נאות: טלי ואני מכירות למעלה מעשור. היינו שכנות למשך תקופה קצרה, והמשכנו לשמור על קשר שכולל שיחות ומפגשי בית קפה. לפעמים ניסינו לארגן מפגש שכולל גם ילדים (להפגיש בעלים אנחנו אפילו לא חולמות, הם תמיד הורסים הכל), אבל אני מודה שתמיד יצאתי נבוכה מהמפגשים האלה.

 

מכירים את הדשא הירוק של השכנים? אז אלו הילדים של טלי. נעימים, ממושמעים, נקיים, לא רבים, לא אומרים אוף לא רוצה, לא משתטחים בצווחות... הבנתם את הרעיון. הילדים שלה מעצבנים.

 

אז עכשיו החלטת סוף סוף לספר לכולנו את הסודות שלך?

"אין שום סודות", חושבת השכנה שלי לשעבר, זו מהדשא הירוק. "כל חנות ספרים מחזיקה מדף אחד לפחות על חינוך, וכל גוגל על 'הורים וילדים' ייתן לך אינספור תשובות".

 

נכון, יש ספרים וסדנאות, בלוגים והרצאות, אבל את יודעת מה אין? סבלנות, כוח, עצבים וזמן. אנחנו דור של כאן ועכשיו.

עיניה של טלי נוצצות. "לכן אנחנו נפגשות היום, לא?"

 

​

השפה הסודית

לא תמיד היא הייתה כזו. במהלך שיחתנו, כאמור, מודה טלי, שבתחילה לא היה לה מושג מה עושים. היא בכלל מגיעה מעולם התוכנה והאפליקציות.

 

"הבת שלי הייתה בת שנתיים, אוטוטו עמדה להפוך לאחות גדולה, ואני גיליתי שאין לי שמץ איך להיות אמא. הייתי חסרת אונים. רציתי להיות האמא שחלמתי, זו שיודעת מה להגיד, שבבית שלה שקט ושלווה, חום ואהבה בין כולם. במקום זה הייתי בדיוק כמו האמהות הצעירות שראיתי סביבי: צועקת, מאיימת, אומרת את המשפטים הלא נכונים".

 

אבל זה בדיוק העניין, התרגלנו להגיב בצורה מסוימת. על מעשה לא טוב אנחנו נצעק, אם הילד לא שומע בקולנו נאיים בעונש... מה את רוצה שנעשה? אף אחד לא לימד אותנו משהו אחר.

"בדיוק. מהר מאוד הבנתי שאני חייבת לרכוש שפה חדשה. אם אני רוצה לחנך נכון את הילדים שלי, כלומר להקנות להם ערכים וכלים לחיים, אני חייבת ללמוד את השפה הסודית הזו. המילים והתגובות שלי הן אלו שיקבעו איך הילדים שלי יתנהגו".

 

מה? איך?

"התחלתי לקרוא המון. מידי שבוע, בחרתי נושא שאתמקד בו ואתרגל אותו. זה היה ממש מסודר: ביום ראשון אני לומדת את החומר, קוראת וחושבת ומסדרת לעצמי בראש: מה ההורה האוטומט שבי עושה במקרה הזה? למה? למה זה לא טוב? איך כן להגיב, כדי שהילדים שלי יקבלו כלים טובים לחיים ויבנו לעצמם סולם ערכים נכון?

 

"לאחר מכן בניתי תוכנית עבודה לשבוע הקרוב. ממש ככה. הכנתי תזכורות קצרות רשומות על גבי פתקים (כן, עוד לא היו תזכורות סלולריות, והלכנו לשאוב מים כל בוקר), ורשמתי לעצמי תגובות חדשות".

 

זה לא היה קשה?

"זה לא היה קל. כמו כל דרך חיים חדשה, היו גם נפילות, אכזבות ו'אני אף פעם לא אצליח'. אבל כמו כל דבר שחשוב לנו, נכנסים לזה ובלי לשים לב פתאום זה נהיה חלק יותר, טבעי יותר, והסיפוק! הידיעה שאני צולחת נכון את משימת החיים החשובה ביותר שלי, זה מה שהחזיק אותי והרים אותי אחרי כל נפילה.

 

"אני עדיין ממשיכה ללמוד, לקרוא ולתרגל, כי אנחנו משתנים והילדים גם, אבל היום, יותר מ-15 שנה אחרי הפתקים הקטנים שהדבקתי לעצמי והכללים ששיננתי, אני שומעת את הילדים שלי מגיבים 'נכון' אחד לשני, עונים או עוזרים או חושבים בקול בצורה כל כך שונה מהאוטומט שהכרתי פעם, ואז אני יודעת: עשיתי משהו טוב. לא רק בשבילם, גם בשביל החברים, המורים, בני הזוג והילדים שיהיו להם".

 

​

אנחנו עייפות מדיי!

לפני שנה, במפגש-עם-ילדים האחרון שלנו, נשברתי. כשהגדול חטף לקטנה את הארטיק, והאמצעי בהה בהם ובכלל לא שמע אותי ("תחטוף לו! תעזור לה!"), פניתי לטלי. אוקיי, גם אני רוצה הרמוניה וחיוכים ומשמעת. אבל פליזזז, בלי חפירות.

 

ביקשתי ממך הכי קצר ולעניין. אין לי כוח לקרוא תיאוריות ואין לי זמן להסברים. אני רוצה WAZE להורים: הוראות קצרות ומדויקות אל היעד.

"את יודעת שאין דבר כזה קיצורי דרך, נכון?", היא לא מרחמת עליי, החברה שלי, או אולי בעצם קצת כן. "חשבתי על זה, ואני חושבת שזו הבעיה הכי גדולה שלנו, האמהות היום. אנחנו עייפות מדיי! נורא רוצות, אבל אין לנו כוח וזמן. אם רק היינו עולות על הגל, נכנסות לזה, והיינו מתחילות לראות תוצאות בשטח, אני בטוחה שהיינו ניגשות בשמחה לקרוא וללמוד עוד קצת. אבל לפני הכל אנחנו רוצות קצת שקט, שמישהו ייתן לנו כמה צעדים בסיסיים, פוש של ההתחלה".

 

בדיוק! אז יש לך משהו בשבילי שנכון כמו ספר, עובד כמו סדנא ופשוט להבנה כמו ההיא מ-WAZE?

"הודעות SMS זה בסדר?"

 

מעולה. כלומר?   

"אמא בקליק".

 

בדקות הבאות פורשת לפניי טלי את תוכנית אמא בקליק, שכבר הספיקה לסחוף אחריה אמהות רבות המעריכות את הגישה הקצרה והמדויקת שמביאה לתוצאות מהירות: היא בחרה 7 צעדים, שהם לדעתה היסודות של הורות נכונה. 

 

לכל צעד הוקדש שבוע, כך שהתוכנית כולה נמשכת 7 שבועות. ביום ראשון בכל שבוע, התוכנה תשלח לי הודעת SMS עם קישור לממשק אינטרנטי מעוצב של הפרק השבועי שאני צריכה להבין ולהתאמן עליו באותו שבוע.

 

"זה יהיה קצר ולעניין, כמה דקות קריאה ולא יותר", היא מבטיחה לי, "הפרק יציג את הנושא השבועי, החשיבות שלו, איפה אנחנו טועות ואיך להתנהג, בתוספת כמה דוגמאות. השקעתי הרבה כדי שהקריאה לא תהיה כבדה ומעיקה, ואפילו מעט הומוריסטית, כדי שיהיה כיף לקרוא ושהדרך תהיה מהנה".

 

קראתי, הבנתי והשתכנעתי. עכשיו מה?

"עכשיו מתחיל הכיף! במשך השבוע, בימים שני עד שישי, תקבלי כל יום הודעת SMS עם תזכורת ומשימה לאותו יום. משימה אחת!", היא ממהרת להבהיר. "בכל יום משימה אחרת שקשורה לנושא השבועי. כך תתרגלי ותפנימי את השינוי.

 

"אם תרצי, תוכלי לבחור העדפות שרלוונטיות אלייך כמו גילאי הילדים שלך או אפילו דברים שחשובים לך במיוחד כמו בעיות משמעת, ביטחון עצמי, מריבות בין אחים וכל נושא אחר שעולה בדעתך. האלגוריתם של המערכת יעבד את הנתונים וינסה להתאים את המשימות שתקבלי לפרופיל הייחודי שלך".

 

וואו, נשמע מדהים!

"לגמרי. אגב, לא חובה למלא פרטים והעדפות כלשהן. גם מי שלא תגדיר פרופיל תקבל את המשימות האפקטיביות ביותר של המערכת, שמתעדכנת כל הזמן על ידי חוכמת ההמונים של כל אמהות בקליק. תביני, מידי סוף שבוע כל אמא מוזמנת לדרג את מה שהכי עזר לה, וכל הנתונים תורמים לשיפור התוצאות כל הזמן".

 

האמת? אני מתחילה להתלהב. כמה דקות קריאה פעם בשבוע, משימת SMS פעם ביום, לא משהו שאי אפשר לעמוד בו! רק חייבת לברר עוד נקודה לסיום: אחרי 7 שבועות יהיו לי ילדים מהממים?

"הלו, הם מהממים כבר עכשיו! אבל אני יכולה לומר לך שכבר אחרי שבוע אחד את תתחילי לראות שינויים באווירה בבית, בשיתוף הפעולה, באמהות שלך ובילדים שלך, וזה יילך וישתפר עם כל שבוע וכל שינוי שתעשי".

 

אפשר לנסות?

"כמובן! תגדירי את הפרופיל שלך ואנחנו מתחילות!"